יש לי סיפור ארוך עם מכונות תפירה.
הראשונה שלי היתה בגיל 12 - מתנת בת מצווה - חלום שהתגשם- חדשה דנדשה של זינגר
נרשמתי לחוג תפירה. לא יודעת מה עבר עלי אז בגיל 12 שהחלטתי לתפור ז'קט - עם צווארון וכל התסבוכת ולא הסתפקתי בזה כי החלטתי שאני אתפור אותו מפוטר.. זה נגמר זוועה( אבל היי, ככה גם הכרתי את הפליזלין) ו- המכונה אופסנה .
ניסיון נוסף היה יותר מאחור וכלל מכונת יד 2 וקורס תפירה למתחילת. משם יש לי בלאק אאוט רציני אני רק זוכרת גזרות בורדה איומות. קווים על קווים על קווים - הצילו!! גם זה לא צלח. אבל ממש לא !
פעם שלישית שהייתי בהריון השני שלי, נרשמתי לקורס תפירה בתל אביב (אני אמנע משמות) . קניתי שוב מכונה משופצת . אבל לצערי מהקורס הזה לא יצאתי -לא עם ידע ולא עם שום פריט שאפשר להתגאות בו. בשלב הזה המשכתי לקנות בדים ולחלום על תפירה.
את המכונה הרביעית קניתי כשפתחתי את "כותונת" למרות שחשבתי שאני לא בנויה לתפור בגדים..רק אולי תיקים, כריות, בובות.. עד שמאיה (הקוסמת) הזמינה אותי לתפור איתה שמלה.
כאן הגיע הטוויסט ! הבנתי סוף סוף איך מסתכלים על גזרה- איך בוחרים את המידה - איך מכוונים לפי המידה הרצויה ובעיקר גיליתי כמה זה פשוט ומהנה.
זהו, הודעתי למאיה שזאת רק ההתחלה וצפויות להיות עוד הרבה שמלות והרבה חולצות שאמשיך לתפור בעצמי.
המסקנה שלי מכל סיפורי התפירה שחוויתי: אם אתם בעניין של תחביב, רצוי להתחיל מפרויקטים פשוטים שמייצרים תוצאה שיש בצידה גאווה - ים של גאווה ואז אפשר להמשיך הלאה.
דרך אגב, מאיה פותחת סדנה לתפירת שמלה ביוני- מצרפת קישור לפרטים.
זהו,
הולכת להמשיך לתפור וכל מי שרוצה מוזמנות להצטרף לקהילת התופרת זה מומלץ.
להתראות,
הגר
הראשונה שלי היתה בגיל 12 - מתנת בת מצווה - חלום שהתגשם- חדשה דנדשה של זינגר
נרשמתי לחוג תפירה. לא יודעת מה עבר עלי אז בגיל 12 שהחלטתי לתפור ז'קט - עם צווארון וכל התסבוכת ולא הסתפקתי בזה כי החלטתי שאני אתפור אותו מפוטר.. זה נגמר זוועה( אבל היי, ככה גם הכרתי את הפליזלין) ו- המכונה אופסנה .
ניסיון נוסף היה יותר מאחור וכלל מכונת יד 2 וקורס תפירה למתחילת. משם יש לי בלאק אאוט רציני אני רק זוכרת גזרות בורדה איומות. קווים על קווים על קווים - הצילו!! גם זה לא צלח. אבל ממש לא !
פעם שלישית שהייתי בהריון השני שלי, נרשמתי לקורס תפירה בתל אביב (אני אמנע משמות) . קניתי שוב מכונה משופצת . אבל לצערי מהקורס הזה לא יצאתי -לא עם ידע ולא עם שום פריט שאפשר להתגאות בו. בשלב הזה המשכתי לקנות בדים ולחלום על תפירה.
את המכונה הרביעית קניתי כשפתחתי את "כותונת" למרות שחשבתי שאני לא בנויה לתפור בגדים..רק אולי תיקים, כריות, בובות.. עד שמאיה (הקוסמת) הזמינה אותי לתפור איתה שמלה.
כאן הגיע הטוויסט ! הבנתי סוף סוף איך מסתכלים על גזרה- איך בוחרים את המידה - איך מכוונים לפי המידה הרצויה ובעיקר גיליתי כמה זה פשוט ומהנה.
 |
| מסמנים, מודדים וגוזרים |
 |
| לוחצים על הדוושה |
 |
| גם מאיה תפרה לה חולצה |
 |
| ואופס יש שמלה |
 |
| מיד חיפשתי השראה לעוד שמלות |
 |
| השמלה שלי שלי שלי |
 |
| החולצה שמאיה תפרה |
המסקנה שלי מכל סיפורי התפירה שחוויתי: אם אתם בעניין של תחביב, רצוי להתחיל מפרויקטים פשוטים שמייצרים תוצאה שיש בצידה גאווה - ים של גאווה ואז אפשר להמשיך הלאה.
דרך אגב, מאיה פותחת סדנה לתפירת שמלה ביוני- מצרפת קישור לפרטים.
זהו,
הולכת להמשיך לתפור וכל מי שרוצה מוזמנות להצטרף לקהילת התופרת זה מומלץ.
להתראות,
הגר
